#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רג. אם רבנן סברו כהלכה שפחות משתות הוה מחילה לאלתר וביטול מקח בכדי שיראה לתגר או לקרובו, למסקנא מדוע שמחו תגרי לוד בר""ט ומדוע חזרו לרבנן? "	"מעיקרא שמחו בשתות עצמה שלר""ט דינה כפחות משתות ונמחלת מיד ולרבנן בכדי שיראה, ואע""ג דלרבנן ביתר משתות תרוויהו חוזרים ולר""ט רק לוקח מ""מ עדיף להו השתות עצמה שיש בה מחילה לאלתר. ולבסוף כשאמר להם ר' טרפון כל היום מותר לחזור חזרו לרבנן משום שלר""ט ביותר משתות חוזר כל היום ולרבנן רק בכדי שיראה, ואף שבשתות עצמה ר""ט עדיף מ""מ פגם להם יותר ממה שהשביחם בשתות עצמה. שהרי יכולים ליזהר לעולם ליתן קצת פחות משתות והוה מחילה לאלתר. [ובתוס' הוסיפו שחזרו גם משום שיותר משתות לרבנן שניהם חוזרים דהוי ביטול מקח ולר""ט רק הלוקח]."	"ב""מ נ.-נ:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רד. מאי שנא שביתר על שתות שניהם חוזרים ואילו במכר לו שוה ה' בו' והוקר ועמד על ח' אמר רב חסדא שרק לוקח חוזר ולא מוכר?	"תירצו התוס' (ד""ה ואילו) דהכא כיון שהוא יותר משתות ה""ל רחוק מן המקח יותר מדאי וכאילו לא מכר כלל. והריב""ם תירץ דהתם כשאין הלוקח תובע אונאתו לכך אין המוכר יכול לחזור בו, אבל הכא כשהמתאנה תובע אונאתו ולכך המאנה יכול לבטל המקח."	"ב""מ תוס' נ:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רה. מה הדין באונאת שתות לרבי נתן, לר' יהודה הנשיא ולרבא וכמי פסק? 	"ר' נתן אומר קנה ומחזיר אונאה. רבא פירש כפשוטו שאין אחד מהם יכול לחזור. רבה פירש שאם התאנה הלוקח יד לוקח על העליונה, רוצה אומר לו תן לי מעותי או תן לי מה שאוניתני <sup>קלז</sup>. ר' יהודה הנשיא אומר יד מוכר על העליונה. רוצה אומר תן לי את מקחי או תן לי מה שאוניתני. רבה פירש כפשוטו שרק המוכר יכול לחזור. רבא פירש שלר' יהודה גם אם הלוקח התאנה רוצה אומר תן לי מעותי או תן לי מה שאוניתני. לרבא קנה ומחזיר אונאה, לרש""י רבא פסק כשיטתו בר' נתן שאין אחד מהם יכול לחזור והתוס' פירשו שרבא פסק כשיטתו בר' יהודה וכמשנתנו שקנה אם רצה ומי שנתאנה ידו על העליונה.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קלז.  כן פירש הריצב""ש את דברי רש""י שלרבה באונאת לוקח ומוכר הוא דפליגי. אמנם בריטב""א דחה זאת ופי' דלר' נתן אליבא דרבה בין מוכר ובין לוקח יכול לחזור ולר' יהודה הנשיא דוקא מוכר.</span>"	"ב""מ נ. - נא. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רו. במה שונה אונאת מוכר, תגר ובעה""ב ומדוע? "	"מוכר לעולם חוזר. כיון שאין מקחו בידו לברר כמה שוה <sup>קלח</sup>. לת""ק תגר דינו כהדיוט. לרבי יהודה אין אונאה לתגר. רב נחמן פירש שבתגר ספסר שקונה ומוכר מיד ואם מכר בפחות אין זה משום שאונו אותו אלא שהיה זקוק לכסף כדי לקנות מקח אחר, וכן מבואר בברייתא. רב אשי פירש שאינו בתורת אונאה ואפילו פחות מכדי אונאה חוזר אם נתאנה ופרש""י לפי שחייו תלויים בכך תקנו לו שלעולם חוזר <sup>קלט</sup>. בעל הבית המוכר כלי תשמישו אין עליו אונאה שחביבים עליו ומוכרן ביוקר <sup>קמ</sup>. ופירש רש""י בשם שאלתות דרב אחאי דהו""ל כמפרש יודע אני שיש בו אונאה שדינו שאין לו עליו אונאה <sup>קמא</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קלח.  כתב הרשב""א שלרי""ף אם יש עדים שהזדמן לו מקח כמקחו וידע שטעה ולא חזר בו שוב אינו יכול לחזור שודאי מחל. ובשם הרמב""ם כתב שאם היה המקח דבר שאין במינו שינוי והוא כולו שוה, הרי זה אינו חוזר אלא עד כדי שישאל על שער שבשוק. והרשב""א חלק על דבריהם שבמוכר לעולם חוזר, כדי שלא תחלוק בשיעורים.
<br>קלט.  כתב הרא""ש  (סי' יז)  דאע""ג דהני אמוראי מפרשי דברי ר' יהודה לית הלכתא כוותיה, שכן דרך אמוראים מפרשים דברי התנאים אף אותם שאין הלכה כמותם.
<br>קמ.  כתב הרשב""א שדוקא כשנתאנה לוקח אבל אם נתאנה בעל הבית יש בו אונאה. וברא""ש  (סי' טז)  כתב שצריך שידע הקונה שהמוכר הוא בעה""ב הלכך מחל על אונאתו, אבל אם לא ידע יש לו אונאה.
<br>קמא.  כתב הרשב""א דאפילו ביטול מקח אין בו. אבל הרא""ש כתב בשם התוס' שמסתברא שרק עד שתות אמרינן הכי ופירשו שזו גם כונת השאלתות.</span>"	"ב""מ נ: - נא."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רט. מה השיעור דחשיב אונאה 1) בחפץ 2) במטבע? 	"1) לרבי ולר' נתן ולר""ש שתות. לר""ט מיתר משתות ועד שליש. לרבא לר""מ אחד מעשרים וארבעה. ולר' יהודה אחד משנים עשר. ופסק רבא שהאונאה שתות. לאביי ר""מ ור' יהודה רק במטבע ולא בחפץ.2) לר""מ אחד מעשרים וארבעה לר' יהודה אחד משנים עשר לר""ש אחד משש [ולכאורה לרבא לר""ט מיתר משתות ועד שליש] קמג."	"ב""מ נ: - נב."		
